רבי יהודה ליווא, הלא הוא המהר"ל מפראג. מגדולי מנהיגי עם ישראל באירופה של המאה ה-16. בדורו הוא פוסק חשוב ודמות נערצה, מנהיג ומתקן תקנות. מתנגד לשיטת הלימוד המקובלת, ונלחם בהנהגת העשירים, דבר שיוצר חיכוכים בינו לבין הפרנסים, ומעכב את מינויו לרב העיר פראג במשך שנים. הוא גם מייצג את ישראל בפני המלכות, נפגש אישית עם הקיסר רודולף השני, ומנהל שיח עם גדול מדעני התקופה, יוהנס קפלר.
לדורות יזכרו ממנו בעיקר את משנתו הפילוסופית העשירה מאוד, וכמובן את הגולם.
נספר על חייו הסוערים, ועל תורתו העמוקה והרחבה.
(כיון שהשיעור הוקלט לפני ראש השנה, נסיים במעט מתורתו על ימי הדין. על הגולם לא נספיק לדון, אך בדף המקורות יש לכך התייחסות קצרה)